לפני שמתחילים: איך סופרים
כל המקצבים כאן בנויים על תיבה של ארבע פעמות. סופרים "אחת ו שתיים ו שלוש ו ארבע ו", וכל מילה היא מקום שאפשר לנגן בו. ככה יש שמונה מקומות בתיבה.
תגידו את הספירה בקול, גם כשזה מרגיש מצחיק. הספירה מחזיקה את הידיים והרגליים באותו מקום.
1. רבעים
היי-האט על כל פעמה. בייס דראם על 1 ו-3. סנר על 2 ו-4. לאט, פשוט, ומלמד את הבסיס של כל מקצב.
יד ימין על ההיי-האט, יד שמאל על הסנר, ורגל ימין על הבייס דראם. יש שמאליים שמסדרים את המערכת הפוך, וזה בסדר גמור.
הטעות הנפוצה כאן היא למהר. אם הסנר נכנס מוקדם, מאטים את המטרונום עד שכל מכה יושבת על הספירה.
2. מקצב רוק בשמיניות
אותו דבר, רק ההיי-האט מנגן גם על ה"ו". זה המקצב שנמצא בהכי הרבה שירים, וכדאי שיהיה יציב לגמרי.
ההיי-האט מנגן עכשיו שמונה מכות בתיבה, על כל מילה בספירה. הסנר והבייס דראם נשארים באותם מקומות.
מה שקשה כאן הוא שהיד הימנית לא תתבלבל כשהסנר נכנס. בהתחלה נגנו רק היי-האט ובייס דראם, ורק אחר כך הוסיפו את הסנר.
3. בייס דראם נוסף
מוסיפים בייס דראם על ה"ו" אחרי 3. המקצב מקבל תנועה, והרגל לומדת לעבוד בלי הידיים.
בקול זה נשמע ככה: בייס על אחת, סנר על שתיים, בייס על שלוש וגם על ה"ו" שאחריו, סנר על ארבע. תגידו את זה לפני שמנגנים.
טעות נפוצה היא שהבייס הנוסף מושך איתו את ההיי-האט. אם זה קורה, מנגנים לאט מאוד עד שהיד ממשיכה ישר.
4. היי-האט פתוח
פותחים את ההיי-האט ברגל שמאל על ה"ו" של 4, וסוגרים על 1. זה נותן נשימה בסוף כל תיבה.
כשההיי-האט פתוח, שתי המצילות שלו לא נוגעות זו בזו, והצליל ארוך. כשסוגרים ברגל, הצליל נקטע.
הקושי הוא לסגור בזמן. אם ההיי-האט נשאר פתוח אחרי ה"אחת", הוא נשמע מרוח. תרגלו רק את הרגל, בלי ידיים, עד שהיא מדויקת.
5. רייד במקום היי-האט
מעבירים את יד ימין למצילת הרייד. אותו מקצב, צליל אחר. ככה נשמע פזמון שונה מהבית.
על הרייד מכים בגוף המצילה, לא בקצה. ככה הצליל נקי ולא מתפוצץ.
הרגל השמאלית יכולה לסגור את ההיי-האט על שתיים ועל ארבע, בזמן שהיד על הרייד. זה תרגיל טוב לקואורדינציה, וגם נשמע מלא יותר.
איך יודעים שמקצב יושב
מקצב יושב כשאפשר לנגן אותו ולדבר באותו זמן. אם צריך לעצור את המשפט כדי לא להתבלבל, הוא עוד לא שם.
בדיקה נוספת: לסגור עיניים ולנגן דקה. אם הקצב לא בורח ולא מאט, אפשר לעבור הלאה.
המטרונום עובד בשבילכם
מטרונום נשמע משעמם, אבל הוא מראה בדיוק איפה אתם ממהרים. מתחילים בקצב נמוך, שבו קל לשמוע כל קליק.
אם הקליק נעלם מתחת למכה, אתם בדיוק בזמן. אם שומעים אותו לפני או אחרי, יש על מה לעבוד.
מה עושים כשמקצב לא יוצא
חוזרים למקצב הקודם, זה שכבר יושב. משם מוסיפים רק את השינוי האחד.
אם גם זה לא עובד, מפרקים: רק הידיים, אחר כך רק הרגליים, ואז ביחד. בשיעור אני מראה איפה בדיוק זה נתקע, ובהקלטה של השיעור רואים את זה שוב בבית.
איך לתרגל
- מקצב אחד בכל פעם, עם מטרונום איטי
- רק כשהוא יציב, מנגנים אותו עם שיר
- מקליטים ושומעים אם כל המכות במקום
- מנגנים את המקצב דקה שלמה בלי לעצור
- לא עוברים למקצב הבא לפני שהקודם נשמע רגוע
ומה הלאה
כשחמשת המקצבים יושבים, אפשר לנגן הרבה שירי רוק ופופ מההתחלה עד הסוף. השלב הבא הוא מעברים, שמחברים בין חלקי השיר.
אצלי עובדים על המקצבים האלה בתוך שירים שאתם אוהבים. כבר בהתחלה מקליטים שיר ראשון, להשמיע למשפחה.
