לא צריך לדעת כלום על מוזיקה
רוב המבוגרים שמגיעים אליי לא ניגנו בחיים. זה בסדר גמור. מתחילים מהבסיס: איך יושבים, איך מחזיקים מקלות, ואיך מנגנים מקצב ראשון.
כבר בשיעורים הראשונים מנגנים משהו שנשמע כמו שיר, ולא רק תרגילים.
הידיים והרגליים לומדות לאט
בתופים ארבע גפיים עושות ארבעה דברים שונים בבת אחת. אצל מבוגרים זה מרגיש בהתחלה מוזר, וזה טבעי לגמרי.
הסוד הוא לנגן לאט. מנגנים מקצב לאט מאוד, עד שהוא יושב בלי לחשוב, ורק אז מעלים מהירות.
טעות נפוצה היא ללחוץ על המקלות ולהרים כתפיים. אני שם לב לזה מהר, ומראה איך לנגן רפוי יותר.
איך נראית שעה בסטודיו
מגיעים, מניחים את הטלפון בצד, ושמים אוזניות. בהתחלה עובדים על הידיים ועל מה שתרגלתם בבית.
אחר כך עוברים לשיר. בסוף השעה יש לכם סרטון של מה שניגנתם, ותרגיל אחד ברור לשבוע הבא.
השעה שלכם בשבוע
יובל, בת 23, כתבה שהשעה הזאת בשבוע עוזרת לה לפרוק מהשגרה. שעה בלי טלפון, רק אתם והתופים.
הקצב נקבע לפיכם. אין מבחנים ואין לחץ. יש התקדמות שרואים, כי כל הצלחה נכנסת לאזור ההישגים שלכם.
תרגול כשאין זמן
יש עבודה, יש בית, ולא תמיד יש זמן לשבת מול תופים. אז מתרגלים במנות קטנות: עשר דקות על פד אימון, עם מטרונום בטלפון.
גם להקשיב בדרך לעבודה לשיר שעובדים עליו זה תרגול. כשמכירים את השיר טוב, קל יותר לנגן אותו.
השירים שגדלתם עליהם
הרבה מבוגרים מגיעים עם שיר אחד בראש, זה שתמיד רצו לנגן. אז מתחילים ממנו, גם אם צריך קודם גרסה פשוטה שלו.
כל שיעור מוקלט, ובדרך הביתה כבר יש סרטון. מעניין להשוות אחרי תקופה, ולשמוע כמה השתנה.
ניגנתם פעם ועזבתם?
הרבה מבוגרים ניגנו בתיכון או בצבא, ואז החיים קרו. הידיים זוכרות יותר ממה שנדמה.
בשיעור הראשון בודקים מה נשאר ומה צריך לרענן. משם ממשיכים, בלי להתחיל הכל מאפס.
תווים, אם בא לכם
יש מבוגרים שרוצים לקרוא תווים, ויש כאלה שמעדיפים ללמוד בשמיעה. שתי הדרכים עובדות.
תווים של תופים פשוטים יותר ממה שנדמה. אין בהם צלילים, רק מתי מכים ועל איזה תוף.
מה לומדים
- לנגן את השירים שאתם אוהבים, מההתחלה ועד הסוף
- גרוב, זמן והקשבה, כדי שהנגינה באמת תשב
- טכניקה, וידיים ורגליים שעובדות ביחד
- לנגן עם אנשים אחרים, אם זה החלום
- קריאת תווים, למי שרוצה ללמוד
