אתם כבר מכירים את המערכת, אבל משהו לא זז. בשיעורים מוצאים בדיוק מה עוצר אתכם, ועובדים עליו.
בשיעור הראשון אתם מנגנים, ואני מקשיב. מהר מאוד רואים מה עובד ומה מחזיק אתכם במקום: זמן, דינמיקה, טכניקה של יד אחת, או ידיים ורגליים שלא עובדות ביחד.
משם בונים תוכנית אישית. לא שיעור כללי למתקדמים, אלא עבודה על מה שחסר לכם.
מתקדמים בדרך כלל כבר מנגנים עם מטרונום. השלב הבא הוא לשמוע אותו פחות: רק על פעמה 2 ו-4, ואחר כך פעם אחת בתיבה.
ככה אתם מחזיקים את הזמן לבד, והמטרונום רק בודק אתכם. זה קשה יותר ממה שזה נשמע, ושם רואים מה באמת יציב.
פרדידל על הסנר הוא תרגיל. אותו פרדידל בין היי-האט, סנר וטומים כבר נשמע כמו גרוב או מעבר.
אז לוקחים רודימנט אחד, ומזיזים אותו על המערכת עד שיוצא ממנו משהו מוזיקלי. ככה הטכניקה נכנסת לנגינה עצמה.
לכל מתופף יש מקצבים שהוא תמיד חוזר אליהם. בשיעורים מנגנים גם סגנונות שאתם פחות מכירים, כדי שיהיו לכם עוד כלים.
למשל שאפל, שבו כל פעמה מתחלקת לשלוש ולא לשתיים. או מקצב שבו הבייס דראם נופל במקום שאתם לא רגילים אליו.
מתופף שכבר יודע הרבה מנגן הרבה פעמים יותר מדי. מעבר בכל תיבה, מצילה בכל פזמון, ושום דבר לא נושם.
בשיעורים עובדים גם על מה לא לנגן. מקצב פשוט ויציב שעובד עם השיר הוא לפעמים הדבר הכי קשה.
בזמן הנגינה קשה לשמוע את עצמכם באמת. בהקלטה של השיעור שומעים הכל: היי-האט חזק מדי, מעבר שלא נוחת על אחת, בייס דראם שמקדים.
אז מקשיבים ביחד, בוחרים דבר אחד לתקן, ומנגנים שוב. ככה כל שיעור נגמר עם משהו ברור לעבוד עליו.
מתקדמים הרבה פעמים כבר מנגנים בלהקה. אז עובדים גם על התפקיד: איך מובילים מעבר, איך נותנים לזמר מקום, ואיך כולם יודעים מתי נגמר השיר.
במהלך השנים למדתי אצל Tom Bollig, איתמר ויינשטיין, שי זלמן, שחר אדרי ועופרי נחמיה. מכל אחד לקחתי משהו אחר על נגינה, אימון ולמידה, ואת זה אני מביא לשיעורים.
לוחצים על הכפתור, שולחים הודעה בוואטסאפ, מוצאים זמן שמתאים, ונפגשים בסטודיו :)
