מקצב מחזיק את השיר, ומעבר מוביל אותו לחלק הבא. את שניהם אפשר ללמוד שלב אחרי שלב.
כמעט כל מקצב בנוי משלושה חלקים: משהו שסופר את הזמן (היי-האט או מצילה), בייס דראם, וסנר. לומדים כל אחד לבד, ואז מחברים.
כשמקצב אחד יושב טוב, מגלים אותו בהמון שירים. משנים רק את המהירות, או מכה אחת בבייס דראם, ויש מקצב חדש.
ככה מכמה מקצבים בסיסיים בונים רשימה ארוכה של שירים.
אותו מקצב נשמע אחרת כשמדגישים מכה אחרת. מכה חזקה על ההיי-האט בכל פעמה נשמעת אחרת לגמרי ממכה חזקה רק על אחת.
מתרגלים להדגיש על ההיי-האט ועל הסנר, ושומעים איך המקצב משנה אופי.
מקצב טוב מרגישים לפני ששומעים. כשהוא יושב, הראש זז לבד וקל לנגן עליו.
בשיעור מנגנים את אותו מקצב הרבה פעמים, עד שהוא מרגיש טבעי ולא מחושב.
כל מעבר מתחיל בספירה. יודעים באיזו פעמה הוא מתחיל, ובאיזו הוא נגמר.
כשהספירה ברורה, גם מעבר מהיר נשמע רגוע. כשהיא לא ברורה, גם מעבר פשוט מפיל את השיר.
הטעות הכי נפוצה במעבר היא לצאת ממנו מאוחר מדי, או להאיץ באמצע. מתרגלים מעברים קצרים, ספירה ברורה, וחזרה בזמן למקצב.
רק אחרי שהמעבר הפשוט יושב, מוסיפים עוד תופים ועוד מכות.
מנגנים שלוש תיבות של מקצב, ובתיבה הרביעית מעבר. אחר כך חוזרים למקצב בלי לעצור.
מתחילים עם מעבר של פעמה אחת, ואז מאריכים לשתי פעמות ולתיבה שלמה. על התרגיל הזה בונים כמעט כל מעבר.
מעבר הוא לא קטע לבד. הוא יוצא מהמקצב וחוזר אליו, ולכן מתרגלים גם את התיבה שלפניו ואת התיבה שאחריו.
הרבה מעברים נגמרים במכה על המצילה ועל הבייס דראם ביחד, בפעמה הראשונה של החלק הבא. המכה הזאת אומרת לכולם: התחלנו חלק חדש.
מעבר טוב לא חייב להיות מלא. לפעמים שתי מכות על הסנר עושות את העבודה.
בשיעור מקשיבים לשירים שאתם אוהבים, ושמים לב כמה פשוטים המעברים בהם. לפני חלק חזק מתאים מעבר גדול, ולפני חלק שקט מספיק משהו קטן.
כל מקצב שעבדנו עליו נכתב בתווים באזור האישי. ככה אפשר לחזור אליו בבית, גם אחרי שבועיים.
לכל מקצב כתוב גם באיזו מהירות מתחילים לתרגל אותו.
לוחצים על הכפתור, שולחים הודעה בוואטסאפ, מוצאים זמן שמתאים, ונפגשים בסטודיו :)
