רוק הוא המקום שבו הרבה מתופפים מתאהבים בכלי. אז למה לא להתחיל בדיוק משם.
המקצב הבסיסי של רוק, בייס דראם, סנר והיי-האט, נמצא באינספור שירים. ברגע שהוא יושב, אפשר לנגן המון מוזיקה.
משם מוסיפים: שינויים בבייס דראם, מכות על המצילות, ומעברים שמכניסים אנרגיה לפזמון.
בייס דראם על אחת ועל שלוש, סנר על שתיים ועל ארבע, והיי-האט בשמיניות. מזה מתחילים הרבה מאוד מתופפים.
כבר בהתחלה מנגנים אותו על שיר אמיתי, ומקליטים שיר ראשון להשמיע למשפחה.
רוק נשמע חזק, אבל מתופפים טובים בסגנון הזה שולטים בעוצמה. פזמון חזק עובד כשהבית קצת יותר שקט.
לומדים לבנות את השיר מבית לפזמון, ולא לנגן הכל באותה עוצמה. ככה כל שינוי נשמע גדול.
חלק גדול מהצליל של רוק מגיע מההיי-האט. סגור הוא נשמע הדוק וחד. קצת פתוח, הוא נשמע רחב ומלא.
בפזמון הרבה פעמים פותחים את ההיי-האט קצת, וזה מיד נשמע גדול יותר. את זה עושה הרגל השמאלית, ועל זה עובדים.
ברוק הבייס דראם עושה הרבה מהעבודה. מכה כפולה בסוף התיבה, או מכה שנכנסת קצת לפני הסנר, משנה את כל ההרגשה.
לומדים כמה תבניות כאלה, ומכניסים אותן לשירים שאתם אוהבים.
לשיר רוק ראשון כדאי לבחור קצב לא מהיר מדי, ומקצב שחוזר על עצמו. ככה אפשר להתרכז בצליל ובזמן.
אחר כך עוברים לשירים מהירים ומסובכים יותר.
את השיר הזה מקליטים, ויש לכם משהו להשמיע לחברים כבר בהתחלה.
רוק נולד בלהקות. בשיעורים לומדים גם איך מנגנים עם בס וגיטרה, ומה התפקיד של המתופף כשכולם מנגנים חזק.
מנגנים עם הקלטות, כמו בחזרה אמיתית.
אני מנגן בהופעות עם להקת Arctic Kartiv, להקה שמנגנת שירים של Arctic Monkeys. הרבה ממה שאני מלמד הגיע מחזרות ומהופעות.
מכה חזקה באה מגובה המקל ומהתנועה של היד, ולא מהכתף. כשהתנועה נכונה, נשארים עם ידיים רגועות גם בסוף שיר ארוך.
מפרקים כל שיר לבית, פזמון ומעברים, ולומדים כל חלק לבד. בסוף מנגנים אותו שלם, עם השיר באוזניות.
להאיץ בפזמון. ההתרגשות מושכת קדימה, והלהקה נשארת מאחור.
מתרגלים עם מטרונום ועם הקלטות של שירים, עד שהפזמון נשאר באותו קצב כמו הבית. בהקלטה של השיעור שומעים מיד אם הקצב ברח.
לוחצים על הכפתור, שולחים הודעה בוואטסאפ, מוצאים זמן שמתאים, ונפגשים בסטודיו :)
