ההתקדמות בתופים באה מקביעות. שיעור בשבוע, קצת תרגול בבית, ומשבוע לשבוע מוסיפים עוד משהו.
בתופים הידיים והרגליים צריכות זמן ללמוד. שיעור אחד בשבוע נותן לגוף לעכל, ולשיעור הבא כבר מגיעים עם משהו חדש.
כשיש זמן קבוע ביומן, גם קל יותר להתמיד. השיעור הופך לחלק מהשבוע.
פותחים בשיעורי הבית מהשבוע שעבר. מה יצא, מה עוד לא יושב, ואיפה נתקעתם. את זה שומעים גם בהקלטה מהשבוע שעבר.
משם מוסיפים דבר אחד חדש, ומחברים אותו לשיר. בסוף אני כותב באזור האישי מה לתרגל עד השיעור הבא.
באזור האישי מחכה מה לתרגל: שיעורי הבית, התווים שכתבתי, השירים שאנחנו עובדים עליהם ובאיזה קצב להתחיל.
משהו לא ברור? עונים שם על כמה שאלות קצרות, ואני יודע בדיוק על מה לעבוד בשיעור הבא.
יש שבועות שאין זמן בכלל. גם אז אפשר לעשות משהו: חמש דקות על פד אימון, או לראות שוב את הסרטון מהשיעור.
העיקר לא לוותר על השיעור עצמו. גם שיעור בלי תרגול לפניו מקדם, כי בו עובדים ביחד.
בוחרים יחד זמן קבוע ומתאמים אותו בוואטסאפ. כשהשיעור באותו זמן כל שבוע, הוא לא נדחק החוצה מהיומן. וככה גם קל יותר לתכנן תרגול בבית.
בשיעור קבוע אפשר לבנות דברים גדולים: קריאת תווים, שירים ארוכים, נגינה עם להקה. דברים שלא לומדים בשיעור אחד.
יואב, למשל, לומד אצלי שנה וחצי. הוא הגיע בלי ניסיון, והיום הוא מנגן שירים שהוא אוהב ומתכונן ללהקה צבאית.
יש שבועות שבהם מרגישים תקועים. זה חלק רגיל מהלימוד, ובשביל זה יש שיעור קבוע.
בשיעור מחפשים ביחד מה עוצר: קצב מהיר מדי, יד מתוחה, או שיר שכבר לא מעניין. ואז משנים דבר אחד, ולא הכל.
כל שיעור מוקלט. שכחתם איך הלך מקצב שעבדנו עליו? אפשר לחזור לסרטון של אותו שיעור ולראות שוב.
הצלחתם לנגן שיר שלם? עברתם קצב שעבדנו עליו חודש? זה נכנס לאזור ההישגים. ככה רואים לאורך זמן את כל מה שפעם לא ידעתם לעשות.
לוחצים על הכפתור, שולחים הודעה בוואטסאפ, מוצאים זמן שמתאים, ונפגשים בסטודיו :)
