ניגנתם בתיכון, בצבא או בלהקה, ואז החיים קרו. הידיים זוכרות יותר ממה שנדמה לכם.
בדרך כלל המקצבים חוזרים מהר. מה שלוקח קצת יותר זמן הוא הכושר בידיים ובקצב המהיר.
בשיעור הראשון אתם מנגנים, ואני שומע מאיפה ממשיכים. אין צורך להתחיל מאפס.
לא חייבים להכין כלום. אבל אם בא לכם, תבחרו שיר או שניים שאהבתם לנגן פעם, ושיר אחד שתמיד רציתם ולא הספקתם.
בשנים שלא ניגנתם, המשכתם לשמוע מוזיקה. היום אתם יודעים טוב יותר מה אתם אוהבים, ומשתמשים בזה כדי לבחור שירים.
מתיישבים, ואני מבקש לנגן משהו שאתם זוכרים. שיר, מקצב, אפילו רק כמה תיבות.
משם אני כבר שומע מה נשאר בידיים, ומה צריך לחמם. יוצאים עם סרטון מהשיעור, ובאזור האישי מחכה מה לתרגל.
הטעות הכי נפוצה של מי שחוזר היא לנסות לנגן מיד כמו פעם. הראש זוכר את המהירות, אבל הידיים עוד לא.
מתחילים לאט, עם מטרונום, ומעלים את הקצב בהדרגה. ככה הידיים חוזרות לכושר בלי להתעייף ובלי להתייאש.
כדאי לחזור דרך שיר אחד שאתם אוהבים. מנגנים אותו עד הסוף, ומקליטים.
זה מזכיר לידיים, וגם לראש, למה אהבתם לנגן.
הרבה פעמים מי שחוזר מגלה שלמד פעם לבד, ויש הרגלים שעוצרים אותו. עכשיו זה הזמן לתקן אחיזה, ישיבה ותנועה.
אולי פעם ניגנתם רק בשמיעה, והיום מעניין אתכם לקרוא תווים. אולי ניגנתם רוק, ועכשיו בא לכם סגנון אחר.
החזרה היא זמן טוב לבחור מחדש מה מעניין אתכם. לא חייבים להמשיך בדיוק מאיפה שעצרתם.
הרבה מי שחוזרים מתגעגעים בעיקר לנגינה עם אחרים. בשיעורים מנגנים עם הקלטות של שירים, ועובדים על התפקיד של המתופף בלהקה.
ככה כשתגיעו שוב לחזרה של להקה, זה ירגיש מוכר. יש גם שיעור זוגי, אם יש לכם חבר שרוצה לחזור איתכם.
יש לכם מקלות מפעם? תביאו אותם, אם עוד נוח לכם איתם.
מערכת ישנה בבית לא חייבת לחזור לשימוש. בסטודיו יש מערכת מלאה, ובבית אפשר להתחיל מפד אימון.
ואם המקלות כבר שחוקים, נבחר ביחד חדשים.
פד אימון ומקלות מספיקים כדי להחזיר את הידיים. כמה דקות עם מטרונום, מול הטלוויזיה או לפני השינה, שומרות על הידיים חמות.
ואת המערכת המלאה פוגשים בסטודיו, פעם בשבוע.
לוחצים על הכפתור, שולחים הודעה בוואטסאפ, מוצאים זמן שמתאים, ונפגשים בסטודיו :)
