הוא מתופף על הכל
על השולחן, על הרגליים, על ההגה במכונית. זה הסימן הכי ברור שהקצב כבר בפנים ומחפש לצאת.
שימו לב אם התיפוף שלו חוזר על עצמו. ילד שמנגן אותו דפוס שוב ושוב, כבר בונה לעצמו מקצב.
זה לא חייב להיות מדויק. בהתחלה מספיק שיש חשק.
הוא מגיב למוזיקה
רוקד, שר, מזהה שירים מההתחלה, או מחקה את התופים כששיר מתנגן. ילד כזה כבר שומע את התופים בשיר, ולא רק את השירה.
נסו לשים שיר עם תופים ברורים ולשאול אותו: איפה התופים? ילד שמצביע על המכה או מחקה אותה, כבר מקשיב כמו מתופף.
גם ילד שמבקש לשמוע את אותו שיר שוב ושוב, כבר מתחבר למוזיקה.
הוא מבקש בעצמו
רצון של הילד חשוב יותר מכל גיל. ילד שביקש ללמוד יגיע לשיעור בשמחה, ויתאמן גם בלי שתזכירו לו כל יום.
כדאי לשים לב אם הבקשה חוזרת. ילד שמבקש שוב אחרי כמה שבועות, כנראה באמת רוצה.
הוא יכול להקשיב להוראה קצרה
בשיעור תופים יש הרבה "עכשיו תנסה רק את זה". ילד שמסוגל לשמוע הוראה קצרה ולנסות אותה שוב ושוב, מוכן ללמוד.
אפשר לבדוק את זה בבית במשחק. מוחאים לו כפיים בקצב קצר, ומבקשים שיחזור עליו. אם הוא נהנה לנסות שוב, זה סימן טוב.
ומה אם הוא מוותר מהר
תופים דורשים לנסות את אותו דבר הרבה פעמים. ילד שבונה מגדל לגו עד הסוף, או בועט בכדור שוב ושוב, יבין את זה מהר.
ואם הוא מוותר מהר? זה לא פוסל. בשיעור אני מחלק כל דבר לצעדים קטנים, כדי שתהיה הצלחה כבר בדקות הראשונות.
מה זה לא אומר
ילד שלא יושב רגע במקום הוא לא בהכרח לא מוכן. הרבה ילדים כאלה נהנים דווקא מכלי שבו כל הגוף זז.
גם ילד ביישן יכול ללמוד תופים. השיעור בסטודיו פרטי, ואין קהל שמסתכל.
ומי שלא יודע כלום על מוזיקה מתאים בדיוק כמו ילד שלמד פסנתר. לא צריך שום ידע מראש.
וגם גיל קצת מעל 7 הוא לא מאוחר. ילד בן 10 או 12 מתחיל בדיוק מאותה נקודה.
תרגיל קטן לבית
לא בודקים אם הוא מדויק. בודקים אם הוא נהנה ורוצה עוד.
- שמים שיר שהוא אוהב, עם תופים ברורים
- מבקשים ממנו למחוא כפיים על כל פעמה
- אחר כך רק על כל פעמה שנייה
- ואז מתופפים ביחד על הברכיים: אתם ביד אחת, והוא ביד השנייה
איך לדבר איתו על זה
- לשאול איזה שיר הוא הכי רוצה לנגן
- להראות לו סרטון של מתופף בשיר שהוא אוהב
- לספר שכבר בשיעור הראשון מנגנים על תופים אמיתיים
- לא להבטיח שיהיה קל, אלא שיהיה כיף לנסות
מה קורה בשיעור הניסיון
שיעור הניסיון אורך 40 דקות. הילד מתיישב על מערכת אמיתית, מחזיק מקלות, ומנגן מקצב ראשון.
אם הוא מביא שיר שהוא אוהב, עוד יותר טוב. ננסה לנגן עליו משהו קטן כבר באותו שיעור.
אני רואה איך הוא מגיב, והוא רואה אם זה מתאים לו. בסוף השיעור בדרך כלל כבר ברור לשני הצדדים.
וכמו כל שיעור אצלי, גם הוא מוקלט. בדרך הביתה כבר יש סרטון להראות לכם.
מה ההורים צריכים להביא
רק סבלנות. בהתחלה יהיו ימים שהוא ינגן הרבה, וימים שלא. זה רגיל.
מה שכן עוזר: להתעניין. לשאול מה הוא למד, ולבקש שינגן לכם. ילד שיודע שמקשיבים לו, רוצה להראות עוד.
ואל תשוו אותו לאחים או לחברים. כל ילד מתקדם בקצב שלו, וזה בסדר גמור.
ואם עוד לא?
זה בסדר גמור. אפשר לשים מוזיקה בבית, לתופף ביחד על כריות, ולחזור לשאלה בעוד כמה חודשים. ואפשר גם לבוא לשיעור ניסיון ולראות.
רק אל תלחצו. ילד שנדחף לשיעורים מוקדם מדי, לפעמים מתרחק מהכלי בכלל.
