איך להחזיק מקלות תופים

מוצאים את נקודת האיזון

מחזיקים את המקל בין האגודל לאצבע המורה, בערך בשליש מהקצה האחורי. מזיזים קצת קדימה ואחורה, עד שהמקל קופץ הכי בקלות מהתוף או מהפד. שם נקודת האיזון.

בדיקה פשוטה: מחזיקים את המקל רק בשתי האצבעות, ומפילים אותו על הפד. אם הוא קופץ כמה פעמים לבד, מצאתם את המקום. אם הוא נוחת ונעצר, זזים סנטימטר ובודקים שוב.

נקודת האיזון זזה קצת ממקל למקל. מקל עבה או ארוך יותר משנה אותה. לכן בודקים אותה מחדש כשמחליפים זוג.

שאר האצבעות עוטפות, לא לוחצות

שלוש האצבעות האחרות נוגעות במקל ועוזרות לכוון אותו, אבל לא סוחטות. אם הפרקים לבנים, האחיזה חזקה מדי.

תחשבו על המקל כמו על ציפור קטנה ביד. חזק מדי, היא נמחצת. רפוי מדי, היא עפה.

בהתחלה כמעט כולם לוחצים חזק. זה טבעי, כי מפחדים שהמקל יברח. עם הזמן היד לומדת לשחרר, והצליל נהיה פתוח יותר.

אחיזה מתואמת

רוב המתופפים היום מחזיקים את שני המקלות אותו דבר, עם כפות ידיים בערך כלפי מטה. קוראים לזה אחיזה מתואמת. היא מתאימה לכל סגנון, מרוק ועד פופ.

גם בתוכה יש כמה צורות. כשכפות הידיים כלפי מטה, פרק כף היד עושה את רוב העבודה ויש כוח. כשהאגודלים למעלה, האצבעות עושות את רוב העבודה.

אני מתחיל עם תלמידים מהצורה שבאמצע. בהמשך כל אחד מגלה מתי לסובב קצת את היד לכאן או לכאן.

ומה עם האחיזה המסורתית?

באחיזה המסורתית המקל השמאלי יושב בשקע שבין האגודל לאצבע המורה. היא באה מתופי צעדה, שנתלו על הכתף בזווית. היום רואים אותה בעיקר אצל מתופפי ג'אז.

למתחילים אני ממליץ על אחיזה מתואמת. היא פשוטה יותר ללמוד. מי שרוצה, יכול להוסיף את המסורתית אחר כך.

לתת למקל לעבוד

מכים, ונותנים למקל לחזור למעלה לבד. היד רק מלווה, ולא דוחפת את המקל לתוך התוף. ככה אפשר לנגן הרבה זמן בלי להתעייף.

תרגיל שאני נותן כמעט לכל תלמיד חדש: מרימים את המקל, מכים מכה אחת, ונותנים לו לחזור לאותו גובה. חוזרים על זה לאט, עשר פעמים בכל יד.

המטרה היא לשמוע את אותו צליל בכל מכה. אם יד אחת נשמעת חזקה יותר, מאטים ומקשיבים. ככה בונים שתי ידיים שנשמעות דומה.

איזה מקלות לבחור

על המקלות כתובים מספר ואות. 7A דקים וקלים, 5A הם הבחירה הנפוצה, ו-5B עבים וכבדים יותר.

רוב המתחילים מסתדרים טוב עם 5A. ילדים קטנים לפעמים מעדיפים 7A, כי הם קלים יותר ביד. כדאי להחזיק כמה זוגות בחנות, ולבחור את מה שמרגיש טבעי.

בודקים גם שהמקלות ישרים. מגלגלים אותם על משטח שטוח, ומקל עקום יתנדנד מיד.

סימנים שמשהו לא בסדר

אם אחד מאלה קורה, עוצרים. מנערים את הידיים, מוצאים שוב את נקודת האיזון, ומתחילים לאט.

• כאב בשורש כף היד או באמה
• המקל לא קופץ, אלא נתקע בתוף
• הכתפיים עולות למעלה בזמן הנגינה
• המקלות מחליקים מהיד באמצע שיר
• הצליל חנוק, ולא מצלצל

תרגיל של חמש דקות

מניחים את הפד על שולחן או על הברכיים. מנגנים מכות איטיות, ארבע ביד ימין וארבע בשמאל.

בכל מכה בודקים שלושה דברים: האצבעות רפויות, המקל קופץ, והכתפיים למטה. אם אחד מהם בורח, מאטים עוד.

בשיעור

בשיעור הראשון אני בודק את האחיזה של כל תלמיד, גם של מי שכבר מנגן. לפעמים שינוי קטן באצבע אחת משנה את כל הצליל.

כל שיעור מוקלט, אז בבית אפשר לראות שוב איך היד צריכה להיראות. לא צריך לזכור הכל בעל פה.

ובאזור האישי בטלפון כתוב באיזה קצב להתחיל את תרגילי האחיזה, ומה לבדוק בכל אחד.