כמה זמן לוקח ללמוד תופים?

בשיעורים הראשונים

מנגנים מקצב בסיסי, ובדרך כלל גם מנסים אותו עם שיר. זה הרגע שבו מבינים שתופים זה אפשרי.

לא צריך לדעת כלום על מוזיקה לפני השיעור הראשון. כבר בהתחלה מקליטים אצלי שיר ראשון, להשמיע למשפחה.

שיעור הניסיון נמשך 40 דקות. זה מספיק כדי לשבת מאחורי המערכת, לנגן מקצב ראשון, ולהרגיש אם זה בשבילכם.

בחודשים הראשונים

המקצבים הבסיסיים מתייצבים, מגיעים מעברים ראשונים, ומנגנים כמה שירים שלמים. הידיים והרגליים מתחילות לעבוד ביחד בלי לחשוב.

זה גם השלב שבו מתחילים לקרוא תווים פשוטים ולתרגל עם מטרונום.

יש שבועות שמרגישים קפיצה, ויש שבועות שנראה שלא זז כלום. זה רגיל לגמרי.

אחרי שנה בערך

יואב, תלמיד שלי בן 16, הגיע בלי שום ניסיון. אחרי שנה וחצי הוא מנגן שירים שהוא אוהב, מנגן עם חברים, ומתכונן למבחני קבלה ללהקה צבאית.

זו לא הבטחה, וכל אחד מתקדם בקצב שלו. אבל זה מראה מה אפשר כשמתרגלים בקביעות ונהנים מהדרך.

ילדים ומבוגרים

ילדים מתחילים אצלי מגיל 7, ומבוגרים בלי גיל עליון. כל אחד מתקדם אחרת.

ילדים לפעמים קולטים תנועה מהר. מבוגרים לפעמים מבינים מהר יותר למה עושים כל דבר. לשניהם יש יתרון.

יובל, בת 23, לומדת אצלי חצי שנה. השעה בשבוע עוזרת לה לפרוק מהשגרה, וכל שיר שהיא אוהבת אנחנו לומדים ביחד.

מה קורה בשיעור עצמו

שיעור רגיל אצלי נמשך 55 דקות, בסטודיו בדרויאנוב 5 בתל אביב. בכל שיעור יש טכניקה, יש שיר, ויש משהו חדש להבין.

ככה כל שבוע מתקדמים בכמה כיוונים יחד: ידיים, רגליים, קצב, ושירים שאתם אוהבים.

שעה בשבוע זה מספיק?

השיעור הוא המקום שבו מקבלים כיוון ותיקון. ההתקדמות עצמה קורית בבית, בתרגול.

כמה דקות ביום, בקביעות, עושות יותר משעתיים פעם בשבוע. ולא חייבים מערכת: פד אימון מספיק לרוב תרגילי הידיים.

ללמוד בזוג

אפשר ללמוד גם בשיעור זוגי, לשניים. יש מי שזה דוחף אותו להתאמן, כי יש עם מי לנגן.

ממה זה תלוי

• כמה מתרגלים בין השיעורים, ובאיזו קביעות
• אם יודעים מה לתרגל
• אם נהנים מהשירים שעובדים עליהם
• אם יש מישהו שמתקן הרגלים מוקדם

מה מאט את ההתקדמות

• לתרגל רק מה שכבר יוצא טוב
• לנגן מהר לפני שזה יושב לאט
• הפסקות ארוכות בלי לגעת במקלות
• לעבוד על שירים שלא מדברים אליכם
• לדלג על שיעורים בכל תקופה עמוסה

מה עוזר להתקדם בלי לבזבז זמן

אין קיצורי דרך, אבל אפשר לעבוד חכם: לדעת מה לתרגל, לנגן לאט ונכון, ולשמוע את עצמכם.

בשביל זה יש לכל תלמיד אצלי אזור אישי בטלפון: שיעורי הבית, התווים, השירים, ובאיזה קצב להתחיל. ככה לא מבזבזים שבוע על ניחושים.

מתחילים, או חוזרים אחרי הפסקה

יש מי שניגן בעבר ועזב, ורוצה לחזור. הרבה פעמים הידיים זוכרות יותר ממה שנדמה.

אצלי לומדים גם מתחילים וגם מתקדמים. בשיעור הראשון בודקים איפה אתם, וממשיכים משם.

לא להשוות

קל להסתכל על מישהו ברשת ולחשוב שאתם מאחור. אבל לא רואים כמה שנים הוא מנגן, ואיך הוא התחיל.

ההשוואה היחידה שעוזרת היא לעצמכם: איך ניגנתם לפני חודש, ואיך אתם מנגנים היום.

איך רואים שמתקדמים

קשה לראות התקדמות מיום ליום. לכן כל שיעור אצלי מוקלט, ואפשר להשוות את הנגינה של היום להקלטה מלפני כמה חודשים.

בטלפון יש לכל תלמיד גם אזור הישגים. כל שיר שנגמר וכל תרגיל שיושב נכנסים לשם, ורואים את הדרך.

ובעצם

בתופים לא "גומרים ללמוד". גם מתופפים עם עשרות שנים של נגינה ממשיכים ללמוד. העיקר ליהנות מהדרך.

אני מתופף 11 שנה, ולמדתי אצל כמה מורים, ביניהם Tom Bollig ושי זלמן. ועדיין יש מה ללמוד.

כל שלב פותח שלב חדש: אחרי השירים הראשונים באים מעברים, ואחריהם נגינה עם אנשים.